יום שני, 23 בדצמבר 2013

להיסטוריונים שבנינו: ח"כ לשעבר אלכס גולדפרב מבטיח לקהל הבוחרים של מועצת באר טוביה לשמור על אדמתם ומבקש מהם להסתכל על ניסיון העבר העשיר שלו: "חשוב שאדם אשר היה בצמתים לאומיים ויודע איך מתקבלות החלטות, יהיה שם בזמן אמת!"; מממ...


גולדפרב ופואד בימי הכנסת העליזים

זוכרים את חבר הכנסת לשעבר אלכס גולדפרב מי שהיה בעבר ח"כ במפלגת צומת של רפול עליו השלום, וחתך לשמאל בממשלת רבין? יש שיגידו תמורת אתנן מיציבושי (סגני השרים קיבלו את הרכב הזה) היום, אם אתם מתעניינים או שלא, הוא מתמודד על נציגות במליאות מועצה בבאר טוביה. 

למה להעלות שדים מהעבר הממש רחוק? כזכור הוא קיבל את התפקיד 'היוקרתי' משהו של סגנות שר השיכון ובכך הציל את ממשלת רבין מהתמוטטות והסכם אוסלו עבר. בזמנו הוא עבר ביחד עם איש המופת, החסד ויקיר ישראל השר לשעבר והעבריין גונן שגב. למעשה הם אפשרו את הסכמי אוסלו וכל מה שבא בעקבותם. 
 
בפייסבוק של גולדפרב, שהיום הוא פעיל במפלגת העבודה (מחובר בעבותות אהבה לאיתן כבל), הוא פרסם לאחרונה סטטוס ארוך ונרגש על כך שהוא מעוניין להיבחר, לבקשת חבריו כמובן, למליאת המועצה של באר טוביה. מה שצד את עיני זו האמירה שלו שהוא מעוניין לשמור על קרקעות המדינה... וכי שמירה על קרקעות הינו ערך לאומי וציוני וכו' וכו' וכו'. 

ממממ.... איפה זה היה לפני עשרים שנה.. מצ"ב המכתב: 

תושבי אביגדור היקרים,

לאחרונה פנו אלי תושבים, חברי הנהלה ושלושת המועמדים לראשות המועצה, בבקשה לייצג את המושב כנציג במליאת המועצה, הם חושבים שתרומתי תעזור להם ולנו.


פנייתם מאפשרת לי, כאשר אבחר, לעבוד מולם בסנכרון מלא תוך בשיתוף פעולה עם הנהלת אביגדור. החלטתי להתמודד לתפקיד מתוך תחושת שליחות.


להלן מספר דוגמאות , שברצוני לקדם באופן מיידי:


1.שמירה על הקרקע:

א. אנו עומדים בפני שינויים אזוריים דרמטיים בנושאי קרקע וסביבה, חשוב שאדם אשר היה בצמתים לאומיים ויודע איך מתקבלות החלטות, יהיה שם בזמן אמת!

ב. בעיניי, קרקע היא ערך ציוני חשוב, ולתושבים הותיקים שהיו כאן בזמנים קשים, אני מתחייב לשמור ולשמר את הקרקע ולקדם את רישום הקרקעות על שם בעליהן.


2. תחנת הכוח ואזור התעשייה:

א. הנושא עומד בפני בג" צ (ע"פ הסטטיסטיקה סיכויינו קלושים להצליח) אמשיך לפעול ככל יכולתי בכל ערוץ אפשרי במאבק נגד הקמת התחנה.

ב. אפעל להקטין את הסיכונים לסביבה, במיגון ומניעת זיהום אוויר גם ביחס למפעלים אחרים.


3.שיפור הבטיחות בדרכים:

א. הסדרת צומת אביגדור-ורבורג וחצב: לאחרונה חשנו על בשרינו ונפשנו, את המחיר

הכבד מנשוא, עקב הזנחה של שנים.

ב. ביצוע מעגל תנועה בצומת הראשון בכניסה למושב.

ג. סלילת שביל גישה בין ההרחבה לבין המרכז- צרכניה – מזכירות-גן שעשועים.

ד. הסדרת שביל לרוכבי אופניים באזור המועצה.


4. שיפור איכות החיים:

א. ניקוי המדרכות והכבישים.

ב. טיפול מקומי ואזורי במזיקים שונים כגון זבובים, תיקנים ומזיקים אחרים.

ג. איסוף הגזם והצבת פחים מרכזיים באחריות המועצה.


5. חינוך ספורט ותרבות הפנאי:

א. תגבור לימודים לתלמידים וסטודנטים.

ב. חוגים לילדים, נוער ומבוגרים בתמיכתה וסיועה של המועצה.

ג. הקמת גן שעשועים גדול במרכז המושב.

בעברי, התמחיתי בקידום פרויקטים ממשלתיים\ציבוריים, תרומתי תהיה גם בתעסוקה מושבית ובקידום יוזמות עסקיות ותיירותיות, תוך התמקדות באביגדור כחלק מהמועצה כבסיס להחזיר את הבנים/ות הביתה, ובעיקר כאוזן קשבת לתושבים וטיפול בבעיות שוטפות. אני מבקש את אמונכם בהחלטתי להתמודד ולייצג את המושב כחבר במליאת המועצה, (חבר מועצה) שכולה התנדבות למען התושבים. הבחירות מתקיימות ב- 24/12/13 יום שלישי זה אשמח לקבל את קולכם, מאחל לכל מי שיבחר שיצליח למען כולנו.


בהערכה רבה,

אלכס גולדפרב,

יום חמישי, 19 בדצמבר 2013

חשיפה: מכתב מחאה של רבני ישיבות ההסדר נגד דבריו של הרב אלי סדן




אמירותיו של ראש מכינת עלי הרב אלי סדן שפורסמו לראשונה במגזין שביעי עוררו אי נחת בהנהלת איגוד ישיבות ההסדר. כזכור, הרב סדן יצא נגד סטיגמות שמטילים על המכינות ובין הוסיף כי בהסדר יש זלזול כלפי השירות הצבאי. בעקבות הפרסום הורד השיעור מהרשת. רבני ההסדר, ביניהם הרב חיים דרוקמן, שלחו מכתב מחאה די חריף לרב סדן על הדברים. מצ"ב המכתב המלא.

לכבוד הרב אלי סדן
ראש מוסדות  בני דוד
שלום רב

1. פניה זו היא בעקבות הדברים שנשמעו בשיעור שהעברת במכינה בעלי והועלו באתר בני דוד. שמענו את הקלטת דבריך ואנו מוחים על הנאמר.

2. משנשאלת לגבי המכינה  -  הייתה לך האפשרות להתייחס לענייני המכינה מבלי להתייחס לסוגיית ישיבות  ההסדר בכלל.

3. הפרטים שמסרת בשיעור באשר לישיבות ההסדר אינם נכונים, לא בעניין מספר חודשי השירות ולא במועדי הגיוס.

4. מעבר לפרטים השגויים, באמירות החמורות והלא הנכונות על "הזלזול בצבא בישיבות ההסדר" יש נזק ופגיעה קשה במפעל ישיבות ההסדר, במיוחד שהדברים נאמרים בעת שיש מאבק ציבורי כנגדו.

5. אי אפשר להיתלות בכך שהדברים נאמרו בחדרי חדרים, כיוון שהם הועלו לאתר המכינה ומשם יצאו לתקשורת ונצפו על ידי כל מאן דבעי.

6. הדברים קשים ותמוהים עוד יותר דווקא בגלל שגם מוסדות בני דוד ביקשו וקיבלו אישור להכרה כישיבת הסדר.  

7. כרב וכאיש חינוך, אנו מצפים שתעסוק בחיזוק דרכך החינוכית  ולא בפגיעה במסגרות אחרות הבונות את עולם התורה במדינת ישראל.                                       

 בכבוד רב
הרב חיים דרוקמן   הרב שמואל הבר  הרב יהושע וייצמן   הרב אליהו  בלומנצוייג   הרב דוד פנדל

הנהלת איגוד ישיבות ההסדר
                                 

יום חמישי, 5 בדצמבר 2013

הסכם הפשרה בין מכון מאיר לארגון 'נוצרים ידידי יש"ע' חושף את הוויכוח בעולם הדתי סביב תרומות מארגוני נוצרים. במשפט התגלה כי עשרות ישובים ביש"ע מקבלים תמיכות מנוצרים. רבני הציונות הדתית חלוקים-לקבל או לסרב?



עד כמה עמוקה תופעת הסיוע הכספי שמעניקים ארגונים נוצריים ליישובי יש"ע? האם ישנם ישיבות המקבלות מימון מכספי המאמינים הנוצרים? ואלו רבנים מתנגדים לסיוע ומי דווקא סבור שיש לחזק את הקשרים עם קהלים נוצריים ובלבד שלא יהיו מיסיונרים? לאחרונה הסתיימה תביעת דיבה של ארגון "נוצרים ידידי יש"ע" התומך בהתיישבות נגד מכון מאיר בהסכם פשרה. האחרון התחייב לפרסם מאמר התנצלות ולשלם קנס כספי לארגון חסד באריאל. כל הפרשה פותחת שער לפולמוס המתרחב סביב השאלה על קבלת כספים מנוצרים אוהבי ישראל.
 
לפני כשנתיים התקיים כנס בבנייני האומה בירושלים מטעם רבנים המזהירים את הציבור מפני סכנות המיסיון הנוצרי. מאמר שפורסם בביטאון מכון מאיר, "באהבה ובאמונה" על ידי חברת מועצת עיריית ירושלים לשעבר, מינה פנטון, נטען בין השאר כי הארגון "נוצרים ידידי יש"ע" (CFOIC) הוא "אירגון מיסיונרי עם תכניות מיסיונריות". אנשי הארגון טענו בנחרצות כי אין להם דבר וחצי דבר עם המיסיון והם גררו את מכון מאיר ואת גב' פנטון לתביעה דיבה שנמשכה שנתיים.

השופטת אביב מלכה דחקה בצדדים להגיע לפשרה. מכון מאיר הסכים לפרסם התנצלות בעלון ולהעניק תרומה בסך עשרת אלפים שקלים לארגון יד שרה באריאל כאשר התרומה תינתן על שם התובעת. אנשי מכון מאיר ניסו להוכיח את טענתם ולעמוד מאחורי המאמר. בין היתר הוגשו תצהירים ומסמכים שכביכול מעידים על פועלם של אנשי הארגון CFOIC. יו"ר "יד לאחים" ואחד הפעילים הגישו תצהירים המגבים את עמדת בית המדרש של הרב דב ביגון. מנגד עמד מול מכון מאיר פעיל אחר של "יד לאחים" הנחשב לאחד המומחים במאבק נגד מיסיונריות שהעיד לטובת ארגון נוצרים ידידי יש"ע. לדבריו, אין, ולא היה, שום קשר בין מיסיונריות לארגון הנוצרי הפועל ביש"ע. בשורה התחתונה, מכון מאיר יפרסמו מודעת הבהרה בה ייכתב כי הם "מצטערים ומתנצלים" על הפרסום. 

יאלצו לפרסם התנצלות. הרב דב ביגון מכון מאיר (צילום: ערוץ מאיר)
במהלך המשפט דובר רבות על פועלו של ארגון נוצרים ידידי יש"ע. בתצהירים שהוגשו לבית המשפט התגלה הקשר בין הארגון להתיישבות ביהודה ושומרון. על פי התצהירים שהוגשו לבית המשפט על ידי מכון מאיר ולא והוכחשו על ידי הארגון הנוצרי מתברר שיש כ-40 יישובים ביהודה ושומרון שמקבלים סיוע כספי מהעמותה. 

אחד הפרויקטים שמריצה העמותה הוא מיזם "כנסייה מאמצת יישוב" שבו קהילות נוצריות חוברים לאחד היישובים ביש"ע ותורמים כספים לפרויקטים שונים. "ידוע לנו על לפחות 39 התנחלויות אשר אומצו על ידי 50 כנסיות", נכתב בתצהיר מטעם מכון מאיר. "העיר אריאל אומצה על ידי Faith Bible Chaple, היישוב חברון על ידי Greater Harvest Florida והיישוב עלי זהב מאומץ על ידי Calvary Chaple". בשיחה עם מנכ"לית ארגון נוצריים ידידי יש"ע, סנדרה ברא"ז,  היא אכן מאשרת שעשרות יישובים מקבלים כספים מארגונים וקהילות נוצריות ברחבי העולם. הסכומים מגיעים למיליונים וזורמים למועצות המקומיות וליישובים לטובת שלל פרויקטים ומיזמים. פעילות זו יוצרת ויכוח בתוך העולם הדתי בין רבני הציונות הדתית. חלקם מחבקים בחום את אנשי הארגון וישנם הדוחים את הושתת היד הנוצרית ואף לוחצים על יישובים ורבני יישובים שלא לקבל את כספי התרומות.

כך למשל, מספרת לנו סנדרה ברא"ז בגילוי לב על היישוב תפוח שעד לאחרונה קיבל תרומות מארגונים נוצרים אך בעקבות התחלפות רב היישוב הוחלט לנתק את הקשר. ישיבת "חיצים" באיתמר גם קיבלה סיוע כספי על ידי ארגון נוצרים ידידי יש"ע אך בעקבות לחץ של הרב דב ליאור, כך לטענת ברא"ז, הופסק שיתוף הפעולה. לעומת זאת, למרות התנגדות הרב ליאור דווקא במועצת קריית ארבע וגם בישיבת ניר, מספרת ברא"ז הועברו כספים. "יש מחלוקת בין הרב אליעזר ולדמן לרב דב ליאור על הסוגיה", אומרת ברא"ז שאגב, נפגשה עם הרב ליאור בניסיון לשכנעו להכיר בחיוביות של הארגון בו היא פועלת אך ללא הצלחה. גם הישיבה בבת עין מקבלת סיוע מארגונה של ברא"ז. תומך נוסף הוא ראש ישיבת הר ברכה הרב אליעזר מלמד הסבור שיש לטפח קשרים עם נוצרים אוהבי ישראל בתנאי שאין להם דבר עם המרת דת. 

הרב שלמה אבינר אומר לשביעי כי אין לקבל כסף מארגונים נוצריים גם כאלו שמכריזים על עצמם כלא מיסיונרים. "בעם ישראל באופן טבעי יש רתיעה מהנצרות בגלל אלפיים שנה של רדיפות", אומר ראש ישיבת עטרת כהנים, "לכן מגמתם היא רכישת אמון והם עושים זאת על ידי כסף. יש להם תוכניות ארוכות טווח. כל הארגונים כולם קשורים בצורה כלשהי למיסיון", טוען הרב אבינר ומוסיף שיש "בעיה חדשה" עכשיו עם תוכנית שר החינוך לקצר את החופש הגדול. התוכנית מסתייעת בארגון הקרן לידידות. "שמה המקורי הוא הקרן לידידות נוצרית יהודית וכל הרבנים אסרו לקבל כסף מהקרן הזו". לגבי רבנים שמתירים לקבל כסף מארגונים נוצרים אומר הרב אבינר כי "מי שלא מכיר את הנצרות אינו יודע. מי שלא למד לא מכיר".  

במהלך המשפט נחשף ההסכם בין הארגון הנוצרי ליישובים המעוניינים לקבל תרומות. על פי ההסכם כי שעובד עם ארגון הידידים מחויב לדאוג לשלט ב"מקום מרכזי ובולט" המפרסם את הארגון והתורם ולשלוח תמונה של השלט לא יאוחר משבועיים מיום קבלת התרומה. בנוסף לכך נדרשים אנשי היישוב שמעוניינים בתרומות לשלוח לתורם מכתב ברכה על פי הדרכת והמלצת ארגון הפרו נוצרי. כמו כן, נדרשים מקבלי התרומה לפנות לתורמים אך ורק דרך הארגון של ברא"ז.

"מטרת השלט היא הכרת הטוב לתורם. זה הדבר הכי בסיסי בגיוס כספים", מסכמת ברא"ז, "גם לגבי התורמים אני לא רוצה שיהיה מצב שאנחנו מביאים תורם ויבוא היישוב ויפנה אליו ישירות וישכח מי הביא איתו. לכך נועד ההסכם. הכסף לא עובר מתחת לשולחן הוא מעל השולחן ואם יש יישוב שמעוניין לעבוד איתנו הוא לא יכול לעשות פולשטיק ולעבוד איתנו בגלוי. אם יש משהו שאני לא אוהבת זו צביעות".

אגב, סנדרה ברא"ז היא יהודייה אורתודוכסית המתגוררת עם משפחתה בקרני שומרון. ילדיה לומדים בישיבות של הציונות הדתית. היא רואה בעשייתה שליחות לחבר בין העם היהודי לעולם הנוצרי של אוהבי ישראל. היא עומדת על כך שאין לה ולארגונה שום קשר למיסיון. ברא"ז טוענת כי אנשי מכון מאיר ורבנים כמו הרב אבינר שמים את כל הנוצרים בסל אחד ולא מייצרים הפרדה בין מיסיונרים לסתם נוצרים שאין להם דבר עם מיסיונריות. "אנחנו נזהרים כמו מאש ממיסיונריות", אומרת ברא"ז, "אני מתנגדת לכך נחרצות ויותר מזה אנשים בארגון שלי מעבירים אינפורמציה לפעילים ביד לאחים נגד קבוצות שעוסקות במיסיונריות. אנחנו לא רוצים ולא מעוניינים בכך".

הסיפור יפורסם השבת במגזין שביעי
 

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

בעקבות הפרסום: מכינת עלי הורידה מהרשת את שיעורו של הרב סדן בו אמר ש"ההסדר מזלזלים בצבא"

הוריד את השיעור? הרב סדן (צילום: ערוץ אורות)


במגזין השבת "שביעי" פורסם בעלון האחרון ציטוטים מתוך שיעורו של הרב אלי סדן, ראש המכינה והישיבה בעלי, בעניין ההבדלים בין ישיבות ההסדר למכינות. הסיפור הזה שגרר מספר פולואפים (כאן, כאן וכאן) גרם לישיבות ההסדר לעמוד על הרגליים האחוריות ולהחזיר מלחמה. הרב זאב קרוב, דובר איגוד ישיבות ההסדר, הגיב בחזרה, כמו כן מספר רבנים מההסדר פרסמו מאמרים המגנים את דבריו של ראש המכינה והישיבה בעלי.

בעלי החליטו להתמודד עם הביקורת במחיקת הסרטון. השיעור של הרב סדן ירד מהרשת. בגדול יש לי אותו שמור איפשהו על המחשב כך שמי שממש רוצה לשמוע את הדברים - דברו איתי: ishaydavid@gmail.com.




 זו הכתבה שפורסמה בשביעי:

ראש המכינה הקדם צבאית בעלי, הרב אלי סדן, התייחס לאחרונה להבדלים בין ישיבות ההסדר למכינות. בשיעור שהעביר לאחרונה נשאל הרב סדן על ידי אחד התלמידים האם אין דגש רב מדי לצבאיות בתוך המכינה. 


בתחילת התשובה אמר הרב סדן שהוא הפסיק להילחם ב"סטיגמות" שמושלכות על המכיניסטים שכביכול כל מה שמעניין אותם הוא צבא ושירות קרבי. "ניסיתי להילחם בתופעה הזו הרבה שנים והרמתי ידיים. זה כמו שיטפון, אנשים אוהבים ליצור סטיגמות על דברים שהם לא מכירים", הסביר הרב סדן.


עם זאת, לגופם של דברים, קבע הרב סדן כי הסיבה שיש דגש חזק מאוד על הצבא בתוך המכינה בניגוד לישיבות הסדר היא העובדה שתלמידי המכינות מתעתדים לעשות שירות משמעותי ולא "שירות מהצד" כמו ההסדרניקים.


"מי שעושה הסדר עושה 14 חודש", השיב הרב סדן, "הצבא לא תופס אצלו מקום הוא רק עובר מסלול וחוזר ללמוד. אבל מי שהולך ל'צבא בגדול', להרבה שנים, ליחידות מסוכנות, זה מעסיק אותו. ותגידו מה שתגידו. צבא זה לא משהו כזה 'מהצד'. אם אתה מחליט לעשות צבא מהצד אז בסדר, בהסדר עושים צבא מהצד. הצבא לא מעסיק אותם. מעסיק אותם החיים כי הם מתחתנים בתוך ההסדר והצבא זה רק 'מה חובתי' אז הוא לא תופס מקום והם ממשיכים הלאה. אך אדם שהולך לשרת הרבה שנים בצבא, ביחידות מסוכנות, הולך למקומות מסוכנים והולך לעשות מאמצים פיזיים לא רגילים, לא נורמליים ולא טבעיים זה מעסיק אותו וצריך לחזק אותו. צריך לתת לו אנרגיות".


בהמשך השיעור אמר הרב סדן כי הוא מעריך את ישיבות ההסדר בכך שהן "תרמו תרומה חשובה לבנייה התורנית של הציבור הדתי לאומי" וכי העובדה שהיום יש עולם של תורה ציוני דתי וגם לבעלי הבתים יש "תודעה של תורה" נובעת מפועלן של ישיבות ההסדר. עם זאת, אמר הרב סדן יש לו "רק בעיה אחת" עם ישבות הסדר והיא "הזלזול שהם מזלזלים בצבא".


בהקשר זה סיפר הרב סדן על "ראש ישיבה מפורסם ותלמיד חכם גדול" שסיפר לתלמידים בתיכונית שההסדרניקים תורמים יותר לביטחון בגלל היותם חיילים איכותיים יותר. "הוא הסביר שמי שלומד בישיבת הסדר הוא אדם הרבה יותר איכותי ולכן למרות שמדובר בשירות קצר, אך שירות של 14 חודש של 'אדם איכותי' זה תורם הרבה יותר לביטחון מדינת ישראל מאשר שירות של שלוש-ארבע שנים של אנשים פחות איכותיים. רציתי לקבור את עצמי", אמר הרב סדן על הדברים והסביר כי בעניין ההכנה התורנית לצבא, אין הבדל ממשי בין הסדרניקים למכניסטים


"מי הולך לצבא בהסדר?", הסביר, "אדם שלמד שנה או שנה וחצי ואז הוא מתגייס. במכינה רובם מתגייסים אחרי שנה וחצי שנתיים. הם מגיעים עם אותו רקע תורני. אז איך ההוא שעשה מסלול וחזר לישיבה תורם יותר מזה שהלך לפיקוד ולמבצעית וההוא שנמצא ברובעית ועושה קו אימון-קו אימון ותופס את רוב הנפח של הביטחון השוטף אבל אין לו את הטייטל של 'בוגר הסדר'? לא ידעתי מה להגיד לתלמידים האלה, שעשו מהם צחוק?"


"אני לא מזלזל בישיבות ההסדר", אמר הרב סדן בסוף דבריו, "רק לגבי מי שצריך ללכת לשם יש לי כמה הערות לומר".